פסק-דין בתיק ת"ק 22154-05-10

1.         זוהי תובענה להשבה של 10 שיקים אשר נמסרו על ידי התובעת לנתבע בקשר עם הסכם שכירות.

2.         ייאמר תחילה, כי בדיון שהתקיים, הצהיר הנתבע כי השמיד את 7 השיקים האחרונים ולא מסר אותם לאיש וכי הגיש ללשכת ההוצל"פ את 3 השיקים הראשונים, אשר כל אחד מהם על סך 2,100 ש"ח.

            מכאן, שפסק הדין יתייחס לאותם שיקים אשר הוגשו לביצוע בלשכת ההוצל"פ וביחס לשיקים האחרים, לאור הצהרת הנתבע, הרי שאין הם ניתנים להשבה.

3.         לטענת התובעת, בתאריך 09.09.2009 נחתם חוזה, לפיו התובעת שוכרת מהנתבע יחידת דיור לפרק זמן של 10 חודשים [להלן: "החוזה "].

            על פי החוזה, בפרק "תנאים נוספים" חלה על המשכיר [הוא הנתבע] חובה להתקין סורגים בשני חלונות, לצבוע את הדירה ולהתקין מנורות.

            התובעת טוענת כי על הנתבע היה לבצע את האמור עד ליום 13.09.2009, הוא מועד מסירת היחידה.

לטענתה, ביום 12.09.2009 היא הגיעה לדירה כדי לבדוק אם בוצעו התיקונים, אך כלום לא נעשה ובנוסף, ביחידה היה ציוד ובגדים של המשכיר ואף נתגלו ליקויים נוספים כגון שקעי חשמל חשופים, כבלי חשמל מוליכים חשופים, רצפה מוצפת במים, מזגן שאינו פועל ולאור זאת, הדירה לטענתה, אינה ראויה למגורים.

לטענתה, פנתה לנתבע, התרתה בו, כי אם לא יבצע תיקון לאלתר, תראה בזה הפרה של החוזה ותבטל את התשלום הראשון וביום 12.09.2009 הודיע לה הנתבע כי יתקין מנורות וסורגים בלבד ולאור זאת, הודיעה לו בדואר אלקטרוני כי ברצונה לבטל את החוזה והנתבע לא הגיב.

התובעת טוענת כי ביום 19.09.2009 ומאחר ועל פי טענתה לא נעשה מאומה ביחידת הדיור, הודיעה לנתבע כי ביטלה את השיק ומסרה את מפתחות הדירה [בהסכמתו] למתווך. היא פנתה בהמשך אל הנתבע בדרישה לקבל את השיקים אשר ניתנו עבור דמי השכירות.

התובעת מוסיפה כי בשל ביטול החוזה נאלצה לגור במקום אחר משך למעלה מחודש בחוסר נוחות.

בנוסף להשבת השיקים, מבקשת התובעת לקבל פיצוי בסך 1,200 ש"ח בגין הוצאות לשכירת עו"ד למשלוח מכתב והוצאות משפט.

4.         הנתבע טוען כי מדובר בתביעה קנטרנית וטורדנית. הוא מאשר כי אכן נחתם חוזה השכירות ואינו מכחיש כי היה עליו להתקין סורגים בשני חלונות, לצבוע את הדירה ולהחליף את המנורות, כמפורט בנספח לחוזה השכירות.

            הנתבע טוען כי פעל במלוא המרץ לקיים את התחייבויותיו על פי החוזה, מנורות נרכשו, הבית נצבע וסוכם עם קבלן סורגים ותואמה התקנה, אולם הקבלן הופיע להתקנה, אך התובעת לא נכחה בדירה ולשם כך התקנת הסורגים לא בוצעה.

            הנתבע מוסיף כי בתכתובת דואר אלקטרוני מיום 15.09.2009 חזר וטען בפני התובעת כי מתקין הסורגים הגיע למקום, אך התובעת לא נכחה במקום ולפיכך, ביקש הנתבע מהתובעת לתאם מועד חדש, אך זו בחרה להתעלם והנתבע מוסיף כי המפתח לדירה היה בידי התובעת בלבד עוד מיום חתימת החוזה - 09.09.2009.

            הנתבע מכחיש את טענות התובעת באשר למפגעים וליקויים שנתגלו בדירה, לטענת התובעת, ביום 12.09.2009 וטוען כי הדירה ראויה למגורים וכי התובעת חתמה על חוזה שכירות לאחר שראתה ומצאה אותה לשביעות רצונה, למעט התיקונים וההתקנות להם התחייב הנתבע.

            הנתבע טוען כי עמד בהתחייבויותיו בחוזה, פעל להתקין סורגים בדירה, להחליף מנורות ולצבוע את הדירה, אולם התובעת מסיבותיה שלה בחרה להסתלק מהחוזה ולא לתת לנתבע אפשרות אמיתית וכנה לקיים את החוזה וכי אצה לה הדרך לבטל את השיק.

5.         העידו בפניי התובעת והנתבע.

            לטענת התובעת, הנתבע כלל לא היה באילת, אלא באור יהודה והיא אמרה לו שלא תגור בדירה ללא סורגים והוא הבין והתחייב להתקין את הסורגים.

            לטענתה, ראתה את הדירה פעם יחידה וראשונה ביום 09.09.2009, אז לא ראתה את הבעיות בחשמל, הואיל והדירה היתה בצביעה והיא מאשרת כי 4 ימים לאחר החתימה, היה עליה להכנס לדירה.